|
את הבעיה שיש לי ודאי גם אתן מכירות. אחרי גיל 35 ושלוש לידות, הטוסיק פשוט קצת גדול עלי. ניסיתי לברר מה אני יכולה לעשות כדי לחזור למכנסיים של פעם. הייתי מדריכת יוגה במשך שנים אלא שיוגה וגידול ילדים לא השתלבו לי טוב בשמונה השנים האחרונות.
ביתי הקטנה בת 4, די עצמאית ומבלה חלק ניכר מהיום במוסדות החינוך, גם השניים הגדולים זקוקים לי פחות. גיליתי שיש לי זמן לעצמי. פתאום כשהתרוקן לי הבית בבקרים ועם מעט זמן (סוף סוף...) גיליתי שאני סוחבת פשוט מטען חורג. בעלי מפרגן וטוב אליי עד שלא אמר דבר אבל לי זה פשוט מפריע. דבר ראשון חיברתי לי מחדש קבוצת יוגה, למעשה שתיים: אחת כמדריכת יוגה ובשנייה מתרגלת יוגה כחניכה וחוזרת לידע שכל כך אהבתי. יוגה הוא ספורט מצוין לישבן כמו שלי, פשוט כי כח היה בו. הבעיה הייתה שהיה בו גם שומן. לא מעט שומן. אני אמנם אמיצה בתנוחות יוגה כואבות, או סוגי יוגה, ומאמצים קשים אלא שאינני כזו אמיצה בניתוחים. התחלתי לחפש פתרון. הבוקר שלי התחיל ביוגה לבד בבית ובמעט מדיטציה, המשיך בקפה של בוקר עם סלט וללא לחם כמובן. כל בוקר לסירוגין הייתי מדריכה את קבוצת היוגה שלי, או משתתפת כחניכת יוגה בקבוצת האימון. בין אלה - פגשתי רופאים, מנתחים, אחיות וחברות שכבר עברו תהליך ניתוחי כזה. אחת מהן, חניכת יוגה מקבוצתי, עברה שלושה טיפולים שונים: הקטנת חזה (מי רוצה בגילנו הגדלה? אתן נורמאליות? זה כבד), תיקון עפעפיים ולבסוף שאיבת שומן קטנה מאותו עכוז ארור. נכון שיוגה היא תרגלה כמו גדולה אלא שגם היא כמוני לא ששה אל התהליכים הכואבים ולא רצה אליהם כעיוורת. בילינו שעות אחרי שיעורי היוגה או לפניהם, בשיחות ובהסברים על כמה כואב או כמה מהר רואים תוצאות ואפילו על כמה עולה. אם לומר את האמת עוד לא החלטתי סופית מה אעשה. היוגה עוזרת במידה שלה וגם תלמידת היוגה שהפכה לחברה קרובה הפכה לקבוצת תמיכה של אישה אחת. אז יוגה אני עושה ולגבי ניתוחים ומזרקים... אני פשוט עוד לא יודעת.
|